יום ראשון, 12 באפריל 2015

חבל שלא קראה לי נבוכדנצאר. ועוד בימים שבהם מטורפים מסוג כזה ומסוג אחר מחליטים לבנות את המקדש, אם היו יודעים שיש איזה נבוכדנצאר בשטח אולי היו חושבים פעמיים. אבל מה לעשות שאמא החליטה אחרת וקראה לי איתי. שם קצר, סתמי וחסר משמעות. מילא היתה נותנת איזה שם עם ניחוח גלותי- מנדלה, או הרשלה, או אפילו יוסל'ה. נו טוב, נכנעה לגחמות של אבא שלי שמשום מה חשב שאם יקראו לי איתי אז אשתלב יותר טוב בחברה, אתגייס לסיירת צנחנים, ואם לא אז לפחות לגדודים ואח"כ עבודה מועדפת, אמשיך לטיול בתאילנד, תואר באיזו מכללה ואפתח משרד נחמד עם מזכירה יפה.
אז עכשיו שכל מיני מטורפים רוצים לבנות מחדש את הר הבית אולי בכל זאת נבוכדנצאר. הבעיה היחידה שאם אבא ישמע על זה הוא עוד עלול לעשות לי את מה שעשה לאמא, אז בנמל.
אני חושב שאתפשר ואלך על טיטוס.
דניאל

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה